אני כן ויותר מזה יצאנו למסע משותף יחד.
היא פנתה אלי וביקשה ללמוד על זוגיות וקצת על עצמה .
התחלנו לצעוד נהנים מהנוף , הגענו לנקודת תצפית מדהימה לעבר נופים מהעבר המתחברים לאופק בכיון העתיד , טיפסנו על הרים שנראו בלתי נגישים וחצינו מדבר שכמעט ושבר את רוחנו .
מהדרך למדנו לא מעט על עצמנו , שאלנו את עצמנו שאלות מורכבות
איך אנחנו מגיבים אל מול האתגרים והבחירות הניצבים בפנינו ?
איפה אנחנו פגיעים ואיפה אנחנו חזקים ?מה אנחנו רוצים להשאיר מאחור על מנת שנוכל להתקדם הלאה ? ועוד...
היו רגעים יפים בדרך אך היו גם רגעים שכמעט ויתרנו לעצמנו אבל אני חושב ששנינו ידענו שצריך לסיים על מנת להבין מה עברנו .
בסופו של המסע החלטנו שהיא ממשיכה בדרכה לבד , מצויידת בכלים ובתובנות שיעזרו לה בהמשך הדרך ...
הודתי לה על השותפות לדרך ושאני במרחק טלפון במידת הצורך ,
אמרה תודה והלכה לדרכה .
נשארתי במקום נהנה מהנוף ומביט לעברה רואה שהיא כבר לא גורת אריות כמו בהתחלה היא עכשיו
לביאה עם כנפיים !!!